טפילים בחתולים וכלבים (פרעושים, קרציות, תולעים):

 

 

הטפילים פוגעים באופן משמעותי בבריאות ובאיכות החיים של חיית המחמד שלנו ובמקרים מסוימים עלולים אף להיות מסכני חיים. על מנת שנוכל להקל עליהם ועלינו, חשוב להכיר את סוגי הטפילים השונים והשלכותיהם:

 

פרעושים:

טפילים נפוצים שעוברים מחיה לחיה וניזונים ממציצת דם. הפרעושים מתפתחים בסביבת המחיה של החיה, קופצים עליה ונצמדים אל עורה. הם מתרבים במהירות רבה בתנאי חום ולחות (עיקר פעילותם, בהתאם, מתרחשת בחודשי האביב והקיץ).

תופעות נפוצות: גירוד מאסיבי של העור, גירוי העור, איבוד דם שעשוי להוביל לאנמיה/ מוות, נשירת שיער, העברת תולעים.

טיפול ומניעה: באמצעות תכשירים וטרינריים שמתאימים לטיפול חיצוני (יש להיוועץ עם הוטרינר לפני השימוש).

הדברה סביבתית: על מנת למנוע התפתחות והתרבות של הפרעושים בסביבת המחיה של הכלב (יש להקפיד על מינונים ועל כללי שימוש תקינים על מנת שלא לפגוע בחיה ובבני האדם).

 

קרציות:

קרצית הכלב היא בין הנפוצות ביותר בעולם. היא נטפלת בעיקר לכלבים ומוצצת את דמם.

בדומה לפרעושים, עיקר פעילותן של הקרציות מתרחשת בחודשי האביב והקיץ. להבדיל מהפרעושים, הן נמצאות בעיקר בחוץ ולכן כלבים שחיים מחוץ לבית סובלים מהן בתדירות גבוהה יותר מכלבי בית.

תופעות נפוצות: גירויים, זיהום חיידקי, אנמיה, דלקות עור.

קדחת הקרצית:  אינה מדבקת לבני האדם. נגרמת כתוצאה מטפיל שחודר לתאי הדם של הכלב באמצעות עקיצת קרצית נגועה. בגופו של הכלב הקדחת באה לידי ביטוי בפגיעה באברים פנימיים כגון תאי דם וטחול, וגורמת לחולשה (שנהפכת בהמשך לכרונית), אנמיה, חום, זיהומים, רזון חולני ומוות. ניתן לטפל בקדחת הקרצית באמצעות אנטיביוטיקה אולם עדיף למנוע אותה באמצעות טיפול מונע:

*תכשירי הדברה וטרינריים על גופו של הכלב (יש להיוועץ עם הוטרינר לפני השימוש).

*הדברה סביבתית: באזור המחיה של הכלב.

 

תולעים:

התולעים הן טפילים פנימיים בהם נגועים כלבים וחתולים לעיתים קרובות.

רוב הגורים נדבקים בתולעים עוד בהיותם עוברים ברחם אימם. לאחר ההמלטה, התולעים עלולות לנדוד בגוף האם, להגיע העטינים ולהדביק את הגורים היונקים.

 

ישנן 3 משפחות עיקריות של תולעים:

 

תולעים עגולות: הנפוצות ביותר. נראות כ"ספגטי" ומגיעות לאורך 10 ס"מ.  גורים נדבקים בהן דרך חלב אם נגוע, ובוגרים נדבקים דרך אכילת מכרסמים או אכילת צואה של חיה נגועה.

 

תולעי קרס: תולעים קטנטנות שמתיישבות במעי החיה וניזונות מדם.

יכולות לגרום לאנמיה מסכנת חיים במיוחד בגורים. ביצי תולעת הקרס מופרשות בצואה וכך מדביקות חיות נוספות.

 

תולעים שטוחות (תולעי סרט): בנויות ממקטעים ויכולות להגיע לאורך 70 ס"מ! 

תולעים אלו עלולות לגרום להקאות ולאיבוד משקל. מתולעת הסרט ניתקים מקטעים באורך 1 ס"מ שניתן לראותם בצואה. המקור העיקרי להדבקה הינו פרעושים ולכן חיה הנגועה בפרעושים, ברוב המקרים, תהיה נגועה גם בתולעים.

 

*טיפול ומניעה:

ע"י טיפולים תקופתיים הניתנים לחיה.

חשוב לדעת שאין טיפול המונע הידבקות חוזרת ולכן יש להקפיד ולטפל בחיה באופן קבוע. הוטרינר ימליץ על מרווחי הטיפול הרצויים על פי תנאי המחיה של החיה ורמת סיכון ההדבקה.

 

 

בחזרה למידע שימושי כלבים 

בחזרה למידע שימושי חתולים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© 2015 by Dorin Cohen