בלוטות אנאליות אצל חיות הבית

(או: דוקטור, לכלב יש תולעים בטוסיק!)

 

 

בעיות בבלוטות אנאליות הן עניין נפוץ אצל כלבים וחתולים.

הבלוטות האנאליות, המכונות גם "שקים אנאליים", יכולות לסבול מסתימות, דלקות ומורסות.

בעל-החיים הסובל עלול ללקק את אזור פי הטבעת שלו, להחליק את האחוריים לאורך הריצפה/שטיח עד לכדי פציעה עצמית, או להתקשות בעשיית צרכים.

התנהגות כזו קשורה לרוב לבלוטות האנאליות (ולא לבעיית תולעים, כפי שמקובל לחשוב).

 

מיקום ותפקוד הבלוטות האנאליות:

הבלוטות האנאליות ממוקמות משני צידי הפתח האנאלי והן שקועות ברקמת השריר הסוגר (ספינקטר) של פי הטבעת. צינור זעיר מוביל את הנוזל המיוצר בבלוטה לפתח הנמצא ליד פי הטבעת בזמן שהשריר מתכווץ (בזמן הטלת צואה ולעיתים כשהחיה מבוהלת) הבלוטה נלחצת וההפרשה נפלטת החוצה. לכל הטורפים יש בלוטות אנאליות המשמשות לצרכים שונים. הבואש, למשל, פורק את הפרשת הבלוטות כסוג של הגנה, בעוד שאצל הכלבים היא משמשת בעיקר לסימון טריטוריאלי או כצורה של תקשורת.

 

אצל כלבים וחתולים, בכל התרוקנות מופעל לחץ על הבלוטות האנאליות הגורם לחלק מההפרשה להתפזר על פני השטח של הצואה. כלבים וחתולים אחרים יכולים לדעת מי היה באזור באמצעות הרחת הצואה. בנוסף, כלבים וחתולים מכירים אחד את השני באמצעות רחרוח הדדי באזור הכללי של פי הטבעת, שכן כל חיה מייצרת ריח ייחודי (שתמיד מצחין מאוד).

 

 

מחלות נפוצות של הבלוטות האנאליות:

 

סתימות, זיהומים ומורסות יכולים להיגרם מסיבות שונות כגון מבנה הגוף של החיות (נפוץ יותר בחיות כבדות משקל), סמיכותן של ההפרשות (דלילות או צמיגות) ורכות הצואה (ביציאות רכות מדי שרירי פי הטבעת לא מתכווצים חזק מספיק והבלוטה לא מתרוקנת).

 

הבלוטות ותעלות הניקוז שלהן נסתמות לעיתים. כאשר זה קורה החיה תשב על האחוריים ותגרור את אזור פי הטבעת שלה על הרצפה או על הקרקע וייתכן ליקוק מוגזם של אזור פי הטבעת.

בלוטות אנאליות סתומות הן בעיה נפוצה מאוד בכלבים, בעיקר בגזעים קטנים או כאלה עם עודף משקל.

 

בלוטות אנאליות יכולות גם להזדהם ולפתח מורסות. חיידקים הנמצאים בשפע באזור זה מוצאים את דרכם אל תוך הבלוטות דרך צינורות הריקון ומשגשגים בתוכן. מדובר במצב שיוצר כאב רב ולרוב בעל-החיים ינסה לנשוך או לשרוט כשנוגעים לו באזור הזנב והאחוריים.

 

טיפול ומניעה:

כאשר הבלוטות גדושות חייבים לפנות אל וטרינר על מנת שירוקן אותן. הדבר נעשה על-ידי הפעלת לחץ עם האצבעות שסוחטות החוצה את תוכן הבלוטה. אצל כלבים מסויימים זה צריך להיעשות לעיתים קרובות, מדי שבוע או שבועיים.

 

בלוטות סתומות אינן משפיעות על בריאותה הכללית של חית המחמד אך הן מציקות לה מאוד.

החיה חסרת מנוחה וגרירת האחוריים שלה על הרצפה/קרקע עלולה לגרום לפציעת האזור ולמריחת ההפרשה/צחנה על הרצפה/קרקע. 

 

מורסות בבלוטות אנלאליות מחייבות ניקוז על ידי הוטרינר, שלרוב יבצע שטיפה וניקוי של חלל הבלוטה ובנוסף ייתן טיפול אנטיביוטי תומך למשך שבעה עד ארבעה-עשר ימים.

ניתן להפיג קצת את הכאב ולהפחית את הנפיחות על-ידי קומפרסים חמים.

מורסות יכולות לגרום לסיבוכים נוספים כגון יצירת רקמה צלקתית ונזק באזור שעלול להשפיע על העצבים והשרירים, דבר שעשוי לפגוע ביכולת כושר השליטה בהטלת צואה ו"תאונות" מזדמנות. בנוסף, לחץ המוגלה במורסה עלול לגרום לקרע בעור ויצירת פצע דרכו ההפרשה מנקזת את עצמה החוצה. 

 

אם לחיה צצות מדי פעם בעיות בבלוטה ניתן להסתפק בניקוזים תקופתיים. 

עם זאת, לבעלי-חיים עם בעיות חוזרות בתדירות גבוהה או כרונית, מומלץ לעיתים על הסרה כירורגית של הבלוטות. עם הסרת הבלוטות, כל הבעיות הקשורות אליהן נפתרות למשך שארית חייה של חית המחמד.

חשוב לציין, שלמרות שההליך פשוט למדי, סיבוכים כגון פגיעה עצבית הגורמת לבריחת הצואה עשויים להתרחש לעיתים רחוקות.

 

לכלבים עם סתימות חוזרות ונשנות אני ממליץ בדרך-כלל על תזונה עשירה בסיבים. 

הסיבים מגדילים את נפח הצואה , שרירי פי הטבעת מתכווצים בחוזקה ומרוקנים ביתר יעילות את הבלוטות. ישנם מספר מותגים מסחריים המציעים מזון עשיר בסיבים עבור כלבים. 

כמו כן, ניתן לתת גם סובין או תרופות כגון "מטמוציל" אשר מגדילות את נפח הצואה.

 

לסיכום, 

במידה וחית המחמד האהובה שלכם נוטה לפתח אי אלו מהסימפטומים שצוינו במאמר זה, קרוב לודאי שמדובר בבעיה כלשהי בבלוטות האנאליות והפיתרון הפשוט הוא ליצור קשר עם הוטרינר לצורך הקלה מהירה עבור החיה ועבורכם.

 

 

בחזרה למידע שימושי כלבים

 

 

© 2015 by Dorin Cohen